מאת: הרב יוסף בלנרו

בפרשתינו פרשת וירא רבש"ע בא לבקר את אברהם אבינו ביום השלישי למילתו שנאמר "וירא אליו השם באחוני ממרא" ובזמן שמבקרו השם כתוב "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם" ואמר אברהם אבינו "ויאמר א-דני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך".

ונחלקו המפרשים האם שם השם האמור הינו קודש או חול, האם פסוק זה אמר אברהם אבינו להקב"ה או לאורחים.

וכתב רש"י בפירושו השני וז"ל דבר אחר, קודש, והיה אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים.

ומכאן למדו רבותנו שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, שהנה בגמרא במסכת שבת דף קכ"ז ע"א איתא אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין ומפני ביטול בית המדרש, ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני, מפני האורחין והדר מפני ביטול בית המדרש, אמר רב יהודה אמר רב, גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב "ויאמר א-דני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדיך" ע"ש.

וכתב בספר כד הקמח דהנה כתוב "וירץ לקראתם" ולמדין מכך שיש להזדרז במצוות הכנסת אורחים.

ובשולחן ערוך סימן רע"א סק"א כתב וז"ל כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד, ובמשנה ברורה שם כתב מכל מקום אם אינו רעב יכול להמתין עד שיהא רעב כדי לאכול בתיאבון, אבל אם יש לו אורח עני לא יאחר בכל גווני דכיון שהם מוטלים עליולא יוכל לעכבם בשביל שהוא רוצה לקיים מצוה מן המובחר, ועוד כתב דיש להזדרז לקדש ולסעוד בליל שבת קודש כשיש אורחים סביב לשולחנו ע"ש.

ומעשה היה ברבה של פיטסבורג שהתארח אצל החפץ חיים בראדין בשבת, ובליל שבת לאחר התפילה החפץ חיים קידש מיד, ושאלו רבה של פיטסבורג אם אינו נוהג לזמר שלום עליכם וענה החפץ חיים שאת שלום עליכם שרים עבור המלאכים והמלאכים אינם רעבים אולם האורחים המסובים הם רעבים ויש למהר להגיע לסעודה ויש לקדש ולבצוע על הפת מיד, ואת המזמורים אפשר לומר אף לאחר הקידוש.

שבת שלום ומבורך!