היא כבר לא רק מתנדבת: הסרט שהפך את סיפורה של סבתא מלכה מאור עקיבא לסיפור גדול מהחיים

יש אנשים שמתנדבים כמה שעות בשבוע. ויש אנשים שההתנדבות הופכת אצלם לחלק מהזהות.

מלכה עובדיה מאור עקיבא, או כפי שרבים בעיר מכירים אותה "סבתא מלכה", שייכת לסוג השני.

במשך שנים היא פועלת בסניף "מאיר פנים" בעיר, מסייעת בהכנת מזון, בארגון חבילות ובפעילות השוטפת עבור משפחות הזקוקות לסיוע. עכשיו, הסיפור שלה יצא מגבולות העיר והגיע למסך, במסגרת סרט תיעודי שנוצר בעקבות היכרות עם עולמה ועם שגרת חייה.

הסרט, "גיבורת הנתינה סיפורה של סבתא מלכה", נוצר על ידי אביהו לוי, גל פיגין ושחר סלוצקי, במסגרת לימודיהם בבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה. הוא הופק במסגרת הקורס "מהפיכת הסרטונים", בהנחיית פרופ' אמיר הר-גיל, והוצג בהקרנת בכורה במכללה בחודש יוני.

אבל ההישג המשמעותי הגיע לאחר מכן: הסרט זכה במקום הראשון במסגרת האקדמית שבה הופק והוצג.

לא חיפשו גיבורת-על. הם מצאו אישה אמיתית

מה שהופך את סיפורה של עובדיה למיוחד הוא דווקא הפשטות.

הסרט אינו עוסק בדמות שמגיעה עם חליפה ויכולת לשנות את העולם ביום אחד. הוא מתבונן באישה שמגיעה שוב ושוב למקום שבו זקוקים לה, ומבצעת את הדברים הקטנים שמרכיבים בסופו של דבר מעשה גדול.

הכנת אוכל. סידור. ארגון. חלוקה. עזרה.

ובעיקר נוכחות.

במשך השנים הפכה סבתא מלכה לאחת הדמויות המזוהות עם הפעילות של "מאיר פנים" באור עקיבא. עבור חלק מהאנשים היא המתנדבת שמאחורי הקלעים; עבור אחרים היא כבר מזמן הפנים של המקום.

הסרט מבקש להראות את מה שלעתים קרובות הציבור אינו רואה: את האדם שנמצא שם לפני שהדלתות נפתחות, את העבודה שאינה מצטלמת, ואת הנתינה שאינה מגיעה עם מחיאות כפיים.

ומה הופך את הסיפור לאישי כל כך?

אולי דווקא העובדה שמלכה מכירה את שני צדי המשוואה.

לאורך חייה היו גם תקופות שבהן היא עצמה נזקקה לעזרה. החוויה הזו, במקום להרחיק אותה מהעולם של הנתינה, הפכה עם השנים לחלק מהכוח שמניע אותה לסייע לאחרים.

מי שיודע איך זה מרגיש להיות בצד שמקבל יודע לפעמים טוב יותר מכל אחד אחר מה המשמעות של יד מושטת.

ומלכה בחרה להיות אותה יד עבור אחרים.

גם כאשר אין אפשרות לתת כסף, אפשר לתת זמן. אפשר לתת עבודה. אפשר להגיע. אפשר להקשיב. אפשר להכין עוד מנה, לסדר עוד ארגז, להרים עוד טלפון.

וזו אולי אחת התובנות המרכזיות שעולות מהסיפור שלה: נתינה לא נמדדת רק במה שיש לאדם לתת, אלא גם במה שהוא מוכן לעשות למען מישהו אחר.

מאור עקיבא אל המסך

הסיפור של סבתא מלכה הוא במובן מסוים גם סיפור על אור עקיבא עצמה עיר שבה לצד האתגרים והקשיים מתקיימים מדי יום מעשי התנדבות, ערבות הדדית ועזרה לזולת, פעמים רבות הרחק מאור הזרקורים.

הפעם, הזרקור הופנה אליה.

שלושה סטודנטים בחרו לעצור את המרוץ, להסתכל מקרוב על יום אחד בחייה ולספר באמצעות קולנוע את סיפורה של אישה שהפכה את העשייה למען האחרים להרגל חיים.

והעובדה שהסרט זכה במקום הראשון מעניקה לסיפור הזה משמעות נוספת.

כי לפעמים דווקא הסיפורים השקטים ביותר הם אלה שנשארים הכי הרבה זמן.

מלכה עובדיה לא ביקשה להיות גיבורה. היא פשוט המשיכה להגיע. הפעם, המצלמה הגיעה אחריה.