האיש והחזון: מי שעומד מאחורי מהפכת ההתחדשות העירונית באור עקיבא מדבר בראיון גלוי לב על הכל

אליאס אסייג מחולל מהפכת ההתחדשות העירונית באור עקיבא

16 שנה של אמון: האיש שמאחורי מהפכת ההתחדשות העירונית באור עקיבא

רקע: האדם שמאחורי הדרך הארוכה

במשך יותר מעשור וחצי פועל אליאס אסייג בלב השכונות הוותיקות של אור עקיבא, לא כיזם נדל״ן קלאסי אלא כדמות שטח שמכירה מקרוב את האנשים, הסיפורים והמורכבויות האנושיות שמאחורי כל פרויקט.

אסייג, נשוי ואב לארבעה ילדים, נולד במרוקו ועלה לישראל כתינוק, הישר למעברה באור עקיבא. את ילדותו העביר בין רחובות הלל וקנדי, כך שתחום ההתחדשות העירונית אצלו הוא לא מקצועי בלבד, אלא אישי ועמוק כזה שנבנה לאורך חיים שלמים בתוך הקהילה.

בהמשך דרכו שירת בצה״ל והגיע לדרגת סגן אלוף במילואים, ולאחר מכן בנה קריירה עסקית מצליחה בתחום האנרגיה בארץ ובעולם. אך למרות ההצלחה, בחר לחזור לעיר ולפעול בה לא מתוך הזדמנות עסקית בלבד, אלא מתוך תחושת שליחות.

לפני כ-16 שנה, יחד עם אחיו ניסים ז״ל, נכנס לתחום ההתחדשות העירונית עוד לפני שהפך לטרנד ארצי. הפרויקט שהוביל באור עקיבא היה מהראשונים בישראל, ואף נחשב לחלוצי במיוחד באותם ימים.

נפגשנו לשיחה מרתקת עם האיש שהוא הלב הפועם של ההתחדשות העירונית בעיר.

שאלה: איך הכל התחיל? מה גרם לך להיכנס בכלל לעולם ההתחדשות העירונית?

"האמת היא שהכל התחיל משיחה משפחתית. לאחר שסיימתי את השירות הצבאי שלי והתעסקתי בתחומים רבים, פנה אליי אחי ניסים ז"ל. באותה תקופה היינו שותפים ועסקנו בהכשרת נהגים עבור משרד התחבורה. הוא סיפר לי על 'הדבר הבא' בעולם הנדל"ן, מה שבאותם ימים עוד כינו 'פינוי בינוי'. בחנתי לעומק, הבנתי את השליחות בעיר שבה אני נמצא מגיל 4 חודשים, בדקתי ממצאים ויצאתי לדרך."

שאלה: אליאס, אי אפשר להתעלם מהשותפות הזו. איך המוות של אחיך ניסים השפיע על הפעילות שלך?

"זה היה הרגע הכי מטלטל בחיי, וזה משהו שלא עוזב אותי גם ברגעים אלו. הכאב הוא עצום. כואב לי מאוד שהוא לא יזכה לראות את החלום המשותף שלנו מתגשם וקם לנגד עינינו, ומעבר להכל אני פשוט מתגעגע אליו מאוד. כל לבנה שתונח בפרויקט הזה בעתיד תהיה ספוגה בזיכרון שלו ובחזון שראינו יחד כשיצאנו לדרך לפני 16 שנה. אני מרגיש שהוא מלווה אותי בכל צעד, וההצלחה של הפרויקט הזה היא קודם כל בשבילו ולזכרו ואני חושב שמן הראוי להנציח את שמו במסגרת השכונה וזה נושא שעלה מול ראש העיר שמחה והוא בהחלט מתכוון לעשות זאת."

שאלה: אתה נחשב לחלוץ בתחום בעיר. עד כמה זה היה מורכב בתחילת הדרך?

"מאוד. כשנכנסנו לתחום לפני כ-16 שנה, כמעט לא היה לזה תקדים. אנשים לא הבינו מה זה בכלל. היינו בין הראשונים בארץ, והפרויקט כאן באור עקיבא היה ליתר דיוק החמישי בישראל. זה היה לצעוד לתוך אירוע ענק עם מורכבות עצומה, אך עם הרבה ביטחון ואמונה של שליחות."

שאלה: מה בעצם מייחד את הדרך שלך לעומת יזמים או חברות מארגנות אחרות?

"אני לא עובד עם רשימות, אני עובד עם בני אדם. עברתי דלת-דלת, משפחה-משפחה. לא רק להסביר, אלא בעיקר להקשיב. היו מקרים שסייעתי לדיירים במציאת תעסוקה, ורבים מהם עובדים שם עד היום. נדרשתי לגשר בסכסוכים ולפתור עניינים אישיים רגישים. בסוף הכל נשען על אמון; בלי שהדייר יסמוך עליך בעיניים עצומות, שום דבר לא יזוז במהלך הדרך בניתי תוכנית חברתית איך צריך לעבוד, לגשת ולנהל הליך כזה מורכב עם דיירים תוכנית זו הוצגה לשר הפנים דאז סילבן שלום ואף קיבלתי על התוכנית פרס והכרה זה הוביל לכך שעשיתי הרצאות בטכניון בנושא עם פרפסור נעומי כרמון ז"ל."

שאלה: נשמע שהקשר עם הדיירים הוא הרבה מעבר לעבודה.

"חד משמעית. יש אנשים שאני מלווה מעל עשור. אתה כבר מכיר את החיים שלהם, את השמחות ואת הקשיים. זה לא עסקה, זו מערכת יחסים. ולכן גם כשקשה, אתה לא עוזב. יותר מזה אנחנו בקשר איתם גם בחגים ומועדי ישראל, מבקרים משפחה-משפחה, נותנים שי לחג ומארגנים ערבי גיבוש ופעילויות רבות. זה כבר הפך להיות קשר רגשי עמוק.

אבל חשוב לי לומר כל זה לא היה קורה בלי השותפים שלנו לדרך. היזמים המובילים תדהר, שיכון ובינוי, סופרין, וייס, לוינשטיין ורוזיו הם אלו שזורמים עם כל 'שיגעון' שלנו לטובת התושבים, מאמינים באור עקיבא והכי חשוב, מגלים רגישות יוצאת דופן לדיירים. וכמובן, אני חייב להזכיר את עו"ד מלי אלבז, שמלווה אותי במקצועיות ובמסירות נפש ב-10 השנים האחרונות. היא עוגן אמיתי במסע הזה."

שאלה: שירתת 25 שנה בצבא. עד כמה המטען הפיקודי הזה עוזר לך ב"מלחמה" היומיומית מול הבירוקרטיה?

"25 שנה במערכת הצבאית הן בית הספר הטוב ביותר לחיים. שם למדתי ש'אין אי אפשר' יש 'קשה', יש 'מורכב', אבל תמיד יש פתרון. התחדשות עירונית היא לא רק נדל"ן, היא אירוע אסטרטגי ברמה הלאומית שדורש קור רוח, ניהול משברים וחוסן נפשי בלתי רגיל.

כשאתה עומד מול חומות של בירוקרטיה, אתה צריך את אותה נחישות של מפקד בשטח וכמו שבצבא חונכתי שלא משאירים פצועים בשטח, כך גם כאן אני לא משאיר אף דייר מאחור. האחריות על הכתפיים שלי היא לא כלפי הבטון והברזל, אלא כלפי הביטחון והעתיד של המשפחות האלו. המשמעת הזו היא מה שמחזיק אותי דרוך ומחויב גם אחרי 16 שנה של סחבת."

שאלה: אחד האתגרים הגדולים בתחום הוא בירוקרטיה. איך התמודדת עם זה לאורך השנים?

"זו אולי המלחמה האמיתית. הפרויקט התחיל בתמיכה עירונית בשיתוף פעולה עם ראש העיר שמחה יוסיפוב לפני 13 שנים, אבל עם השנים היו שינויים חילופי הנהגות, מדיניות, דרישות. כל פעם צריך להתאים מחדש היו שנים ארוכות שזרקו את תושבי השכונות לקרשים לטובת אינטרסים אחרים. זה תהליך מתיש מאוד אבל שאתה עובד עם ציבור יש לך מחויבות כלפיהם אתה לא מרים ידים, תמיד פעלתי ממקום נקי נטול אינטרס תמיד טובת התושבים הייתה לנגד עייני ובגלל זה המון פעמים הייתי מאוד נחרץ וחד בכל ישיבה ודיון גרמתי לנבחרי הציבור להבין את המצוקות והצורך בתהליך מתוך עוצמה כי מה שהניע אותי כל הזמן זה האינטרס של היקרים הללו, זו אחריות מוסרית כלפי אלפי אנשים אני לא אדם שמוותר כשנהיה קשה."

שאלה: אליאס, איך אדם אחד עושה את כל זה לבד?

"במשך 13 שנים הייתי באמת פשוט לבד במערכה. זה דרש תעצומות נפש אדירות. אבל לפני שלוש שנים חל מפנה שריגש אותי אישית: בני הבכור שלומי הצטרף אליי לפעילות. היום הוא לא רק יד ימיני, אלא מוביל בעצמו מתחם משמעותי מאוד באור עקיבא. לראות אותו מתנהל מול התושבים באותה רגישות שאני מאמין בה זו נחת שקשה להסביר במילים. אני גאה שיש לי יורש ראוי שממשיך את הדרך שהתחלתי עם ניסים ז"ל. זה נותן לי שקט לדעת שהחזון נמצא בידיים הכי טובות שיכולתי לבקש."

שאלה: לצד העשייה, האם יש נקודה אחת שמסבה לך חרטה או כאב לאורך הדרך?

"כואב לי עמוק בלב על המון דיירים שליוויתי בשכונת שזר, אנשים שהיו חלק מהמסע הזה והלכו לבית עולמם בלי שזכו לראות את הדירה החדשה שלהם. הכאב הזה מביא איתו מסר חשוב לכל מי שנמצא בעמדת השפעה: פוליטיקה היא חשובה, אבל בסוף יש אנשים מאחורי המספרים והתוכניות. אני קורא לנבחרי הציבור שלנו בואו נשים את האדם לפני הכל. החיים חולפים מהר, והתושבים שלנו מחכים לחלום פשוט של איכות חיים וביטחון. כשיש לנו הזדמנות לשנות חיים של משפחות שלמות, אסור לנו לתת לסחבת או לשיקולים צדדיים לעמוד בדרך. בואו נראה את האנשים קודם."

שאלה: אליאס, מה רף ההתרגשות שלך לקראת שכונת שז"ר, כשמסתמן שהרגע הגדול באמת קרב ובא?

"קשה להסביר במילים את עוצמת ההתרגשות, לראות את הרגע הזה מתקרב גורם לי לצמרמורת. זו התרגשות שמהולה בדמעות של עצב על אחי ניסים ז"ל ועל הדיירים שלא זכו, אך גם דמעות של אושר על כך שקיימנו את ההבטחה. לראות את הטרקטורים עולים על השטח יהיה עבורי סגירת מעגל של חיים שלמים. זה הניצחון של הלב."

שאלה: איך אתה רואה את המצב היום?

"היום אנחנו במקום אחר. הדברים סוף סוף מתכנסים. אנחנו מטפלים היום באור עקיבא בלבד בכ-1,280 דירות, שזה אומר כמעט 4,000 תושבים. אני מקווה שמעכשיו והלאה הם יזכו לתהליך הרבה יותר מהיר ומקצועי."

שאלה: יש כאלה שחוששים שאור עקיבא תהפוך לעיר של "מגדלים קרים". מה אתה עונה להם?

"אור עקיבא היא הלב שלי, ואני לעולם לא אתן ללב הזה להפוך לקר. בניינים חדשים לא חייבים למחוק את הקהילה. החזון שלי הוא 'קהילה במגדל' שטחים ציבוריים, מקומות מפגש, ושימור של אותו ביחד שהיה לנו במעברה ובשכונות הוותיקות. אנחנו משדרגים את הקירות, ולא פוגעים בנשמה של העיר."

שאלה: לאחרונה אור עקיבא נבחרה להקמת מנהלת התחדשות עירונית. איך התחושות שלך בעניין?

"זו בשורה משמעותית ואני מברך על כך צעקתי על זה בכל הזדמנות שהייתה לי, אבל הכל תלוי במינוי של מי שיוביל ובחזון של העירייה קדימה. אם המנהלת תפתח רק כדי לומר 'פתחנו' זה לא יוביל לשום מקום. היא חייבת להיות גוף ביצועי, מקצועי וחדור מטרה, שבאמת רוצה להסיר חסמים ולהזיז את הגלגלים של הבירוקרטיה."

שאלה: עם כל האהדה שאתה מקבל ברחוב והאמון שהתושבים נותנים בך, עבר לך פעם בראש לשקול להתמודד בפוליטיקה?

"אני נשאל את השאלה הזו כמעט כל יום ברחוב, והתשובה שלי היא מאוד פשוטה: אני מרגיש שבמקום שבו אני נמצא היום, התרומה שלי לעיר ולתושבים היא לא פחות חשובה, ואולי אפילו משמעותית יותר ברמה האישית. בתוך עולם ההתחדשות העירונית, אני זוכה לגעת בכולם בצרכים הכי בסיסיים של משפחה, בביטחון שלה, בקירות הבית שלה. שם קורה השינוי האמיתי. פוליטיקה היא כלי חשוב, אבל העשייה שלי בשטח מאפשרת לי לעקוף את המחסומים ולייצר מציאות חדשה עבור אלפי אנשים במו ידיי. השליחות שלי כרגע היא לבנות את אור עקיבא מחדש, וזה הסיפוק הגדול ביותר שאני יכול לבקש ומכאן אני קורא לדיירים ואומר להם שיש לנו יכולת השפעה אדירה ובמקומות שצריך אנחנו צריכים לתת את הטון כדי שלא נהיה שקופים."

שאלה: לסיום, מה המסר האישי שלך ל-4,000 התושבים ולמשפחות שמחכות כבר שנים?

"זה סיפור על התמדה ועל בניית אמון אמיתית שלא נשברת מול שום חומה בירוקרטית. למשפחות היקרות שלי: הלב שלי איתכם בכל ישיבה ובכל פגישה. אני יודע מה זה לחכות, אני יודע מה זה לחלום על דירה חדשה, מרפסת ועל ביטחון למשפחה. אל תאבדו תקווה. אנחנו כאן, נחושים מתמיד, נלחמים את המלחמה שלכם כאילו זו המלחמה על הבית האישי שלי. אנחנו נגיע לרגע המיוחל שבו נפתח יחד את הדלת לחיים החדשים שלכם. זו לא רק עבודה זו שליחות החיים שלי."