הנה בגמרא מסכת סוכה דף כ"ו ע"א איתא ת"ר הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה הולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה ע"כ.

ופירש רש"י בד"ה הולכי דרכים וז"ל דכתיב בסוכות תשבו כעין כעין ישיבת ביתו כשם שכל השנה אינו נמנע מלכת בדרך בסחורה כך כל ימות החג שאינו יום טוב לא הצריכו הכתוב למנוע.

ובתוספות שם ד"ה הולכי דרכים כתבו וז"ל כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך עכ"ל.

ויש לעיין בדברי רש"י שכתב כשם שכל השנה אינו נמנע ללכת בדרך לסחורה ולכאורה אמאי כתב בדרך סחורה היה לרש"י לכתוב ללכת בדרך לצרכיו או כדברי התוספות שכתבו אינו נמנע מלצאת לדרך ואמאי פירט וצימצם ליציאה לדרך לסחורתו.

ונראה בדעת רש"י שנקט לסחורתו היינו שדווקא בכהאי גוונא שנאלץ לעזוב ביתו לדברים הכרחיים כסחורתו בזה נפטר ממצוות סוכה אך אם יוצא להנאתו ולתאוותו בזה אינו נפטר ממצות סוכה.

והתוספות שכתבו אינו נמנע מלצאת לדרך פליגי על רש"י וסבירא להו שכשם שבביתו אין אדם נמנע מלצאת להנאתו ולתאוותו אף במצות סוכה כן שהתורה הגבילה את מצוות ישיבה בסוכה לדרך שאדם דר בביתו וכשם שאדם הדר בביתו יוצא להנאתו מביתו לפוש ולטייל כך במצוות סוכה רשאי האדם לצאת מביתו לפוש ולטייל דאינו נמנע מלצאת לדרך משמע כל דרך וכשם שרגיל בביתו בכל ימות השנה.

והנה הטור או"ח סימן ר"מ פסק כדברי הגמרא שהולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וכו' וכתב בב"י שם את דברי התוספות שתשבו כעין תדורו בעינן וכשם שאדם הדר בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך כך במצוות סוכה אין האדם נמנע מלצאת לדרך ע"ש.

ולכאורה אמאי הביא הב"י את דברי התוספות ולא את דברי רש"י שקדמו לתוספות ונראה דבאמת ס"ל כדעת התוספות שבכלל הולכי דרכים כל יציאה לדרך שאדם רגיל לצאת בה בזמן שהוא בביתו ודו"ק.

וכן במשנה ברורה סימן תר"מ ס"ק ל"ט כתב על דברי השו"ע שם ס"ח דהולכי דרכים ביום וכו' וז"ל דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה עניין ומניח את ביתו וכן הוא הדין בסוכה עכ"ל.

ומשמע דכל יציאה שרגיל לצאת כשהוא בביתו רשאי לצאת כשהוא בסוכה ופטור מן הסוכה בזמן שיוצא.

ובאמת לאחר העיון נראה אף בדעת רש"י שכתב אינו נמנע ללכת בדרך סחורה לאו דוקא קאמר אלא כל יציאה שרגיל לצאת מביתו דהנה במשנה בסוכה דף כ"ה ע"א תנן שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה ובגמרא שם איתא דנפקא ליה מדכתיב בשבתך בבתיך ובלכתך בדרך ואמר רב הונא כדרך מה דרך רשות אף כל רשות ע"ש.

ופירש"י ז"ל בד"ה כי דרך וז"ל הולך בדרך סחורה עכ"ל.

וצ"ב אמאי כתב דרך סחורה שהרי הגמרא באה לאפוקי דרך מצוה וכל דרך שהאדם הולך בה שאינה מצוה בכלל בלכתך בדרך היא והיה לרש"י לפרש הולך לצרכיו ועינייניו שכל דרך רשות בכלל זה ואמאי פירש לסחורתו.

ואפשר לומר שדרך סחורה לאו דווקא אלא כיוון שבסתמא בזמנים קדומים יציאה מהבית הייתה לצורך פרנסתו של האדם וסחורתו לכך כתב רש"י כמשל דרך סחורה שהיא לצורכו ואה"נ כל דרך שהאדם הולך בה שהיא לצורכו נכללת היא בכלל בלכתך בדרך.

וא"כ אף מה שכתב רש"י בדף כ"ו לגבי הולכי דרכים שהולכים בדרך סחורה לאו דווקא קאמר וכל שהאדם יוצא לענייניו ועסקיו כפי שרגיל לצאת כשהוא בביתו בכלל הולכי דרכים הוא ופטור מהסוכה.

וא"כ אף מה שכתב רש"י בדף כ"ו לגבי הולכי דרכים שהולכים בדרך סחורה לאו דווקא קאמר וכל שהאדם יוצא לענייניו ועסקיו כפי שרגיל לצאת כשהוא בביתו בכלל הולכי דרכים הוא ופטור מהסוכה.

ובחוט שני כתב כן שהיוצאים לטיול פטורים מן הסוכה שבכלל הולכי דרכים הם והביא את רש"י שכתב בדרך סחורה ולכאורה ברש"י משמע דווקא דרך סחורה ולא טיול שהוא להנאתו וע"כ שהבין ברש"י שלאו דווקא סחורה אלא כל שהוא דרך שאדם יוצא מביתו ווצ"ל שמה שכתב רש"י לסחורתו משום שבסתמא רוב יציאות האדם מביתו הם לצורך סחורתו (והיינו פרנסתו).

וסיים שעל אף שמעיקר הדין פטורים מן הסוכה ראוי להרוויח מצוה חשובה זו ולא לצאת מסוכתו ושטות הוא לאבד מצוה יקרה זו עבור טיול ע"ש.

ומסתבר שהדין שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה הוא דווקא אם יוצאים לעיר אחרת וצריכים לטרוח עבור סוכה אך אם נמצאים בעירם ובנקל יכולים להגיע לסוכתם לא יהיו פטורים מן הסוכה ואינם בכלל הולכי דרכים.

וא"כ מיושבת קושיתו של האגרות משה או"ח ח"ג סימן צ"ג שתמה דאם הדין שהיוצאים לטיול לתאוותם ולהנאתם יהיו פטורים מן הסוכה א"כ אף אדם שרגיל לצאת מביתו לחצירו ולישון בחצר מחמת האויר הטוב שיש בחצר כשהוא בביתו א"כ אף שהוא בסוכה יעשה כן והוכיח דע"כ רק כשמוכרח לצאת לדרך וכמו ביוצא לסחורתו פטור מהסוכה.

ובאמת י"ל שבמקום שיוצא מביתו רק משום טעמי נוחות בזה ודאי שלא נפטר מהחיוב לישון בסוכה ונחשב למבטל מצות עשה שנתבע על כך באידנא דריתחא וכמבואר במסכת מנחות דף מ"א ורק במצטער פטור אולם כשיוצא לטיול משום שרגיל הוא וביתו לצאת בימי החופשות לטיולים א"כ זהו דרכם בביתם והתורה אמרה תשבו כעין תדורו ואף בסוכות יהיו רשאים לעשות כן ובכלל הולכי דרכים הם ופטורים מהסוכה.

ומה שכתב שם באג"מ שעל ביטול מצות עשה נענש באידנא דריתחא וכמבואר במסכת מנחות כבר כתבו התוספות בערכין דף ב' ע"ב דזהו דווקא כשמבקשים עלילות להיפטר מן המצוה.

ועוד כיום לרבים מעמך ישראל טיול בימי הפגרה הוא צורך ופעמיים אף הכרח, והוא כיוצאים לדרך לסחורה שלכו"ע פטורים מן הסוכה.

והנה הרמ"א או"ח סימן תר"מ ס"ג כתב ומי שמקיז דם חייב בסוכה וכתב המגן אברהם שם ס"ק ד' דהטעם משום דשמחה היא לו שמרבה בסעודה וגם משום שהיה יכול להקיז דם לפני החג וכתב דלפי טעם זה (הטעם השני שיכול היה להקיז לפני החג) מי ששותה משקה המשלשל אע"פ שמצטער הרבה מ"מ חייב בסוכה דהו"ל לעשותו קודם החג או אחריו ולכן לא יעשנה במועד. וסיים המג"א נ"ל דבדיעבד פטור מן הסוכה דסכנה היא לו לישב בסוכה ע"ש.

ויש שרצו להוכיח שה"ה לטיול כיון שאפשר לטייל לפני או אחרי החג אם מטייל בחג חייב בסוכה.

ועל כך יש להשיב דהמציאות כיום שלפני סוכות וכן אחרי החג כולם עסוקים בענייניהם אם בלימודים או בפרנסתם ובחג כולם ביחד ויכולים לטייל, במקום שהטיול הוא צורך להם אה"נ שיהיו פטורים מן הסוכה.

ואף למה שכתב המג"א בהו"א שהשותה משקה המשלשל חייב בסוכה הוא רק באופן שיכל לשתות לפני החג וכהקזת דם שאפשר לעשותה לפני החג אבל באופן שלא היה יכול לשתות משקה המשלשל לפני החג ואינו יכול להמתין עד לאחר החג אה"נ שיהיה מותר לו לשתות בחג אם מצטער מכך שאינו שותה אע"פ שנפטר עי"כ מן הסוכה.

אולם מדברי הרמ"א בסימן תר"מ ס"ח משמע קצת שדוקא כשיוצא לדבר הכרח פטור מן הסוכה שכתב שם וז"ל שאינו מניח דרכו משום ביתו והיינו שזו ההגדרה בתשבו כעין תדורו שאינו מניח דרכו משום ביתו וזהו דווקא ביציאה לדרך שהיא הכרח לו וצ"ב.

והנראה דבתשבו כעין תדורו נאמר שהכל לפי הרגלו ודרכו של אדם בביתו דמי שאין רגיל לצאת מביתו אלא לעניין סחורתו אף בסוכה כן ומי שרגיל לצאת בכל שבוע מביתו לפגוש את ידידיו ומכריו וכן לבקר את משפחתו אף בסוכות לא ימנע מלצאת לדרך ופטור מהסוכה וכן אדם שדרכו והרגלו שבכל פעם שנמצא בחופשה ממקום עבודתו או לימודיו יוצא לטיול נכלל הוא בכלל הולכי דרכים וכל אחד ואחד כפי הרגלו ועינייניו כשהוא בביתו ואף שנראה שעיקר הדין כך הוא עכ"פ הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה ובכל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה מרוויח מצות סוכה שהיא ³שבוע ימים בשנה וחטוף וכו' כנלע"ד.

שבת שלום וחג סוכות שמח!