שימו לב לזמנים: לוחות השנה באור עקיבא הודפסו לפי אופק חיפה

על פי ההודעה שפורסמה מטעם המועצה הדתית באור עקיבא, הלוחות הופקו על בסיס "אופק חיפה", אף שבאזור אור עקיבא נעשה שימוש גם בחישובי "אופק חדרה". לדברי המועצה, הדבר עשוי ליצור הבדלים של דקות ספורות בחלק מזמני היום המופיעים בלוח.

המודעה האחראית שפרסם יו"ר המועצה הדתית ממן

בין הזמנים שעשויים להיות מושפעים נמצאים עלות השחר, הנץ החמה, השקיעה, צאת הכוכבים וכן מועדים הלכתיים הנגזרים מהם, ובהם סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה.

יו"ר המועצה הדתית, דוד ממן, הבהיר במודעה לציבור כי בכל הנוגע לזמני השבת ניתן להסתמך על הלוחות, אולם בזמני היום האחרים ייתכנו סטיות של כ-2–3 דקות. במועצה ציינו כי ככל שהדבר יתאפשר, יופקו בהמשך לוחות מתוקנים.

מה עומד מאחורי המונח "אופק"?

ההבדלים נובעים בראש ובראשונה מהאופן שבו מחושבים זמני היום בהתאם למיקום הגיאוגרפי. קו האופק והמיקום של כל יישוב משפיעים על זמני הזריחה, השקיעה וזמנים הלכתיים נוספים.

בנוסף, קיימים חישובים המבוססים על "שעות זמניות" חלוקת שעות היום והלילה באופן שאינו זהה לאורך השנה. חישובים אלה משפיעים, בין היתר, על מועדים כמו סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילת שחרית.

הסיבה להבדל בשעת כניסת השבת בחיפה

חשוב להבחין בין ההבדל הגיאוגרפי לבין מנהג המקום. בחיפה מקובל מנהג להדליק נרות שבת זמן רב יותר לפני השקיעה – כ-30 דקות מראש. זאת לעומת כ-18–20 דקות המקובלות במקומות רבים אחרים בארץ.

בירושלים, למשל, מקובל להקדים את הדלקת הנרות בכ-40 דקות.

לכן, כאשר משווים בין לוח המבוסס על חיפה לבין לוח המבוסס על חדרה או אור עקיבא, לא כל פער בזמנים מעיד בהכרח על הבדל במיקום עצמו. חלק מהפער עשוי לנבוע ממנהגי הדלקת הנרות הנהוגים באותו מקום.

לקראת ערב ראש השנה תשפ"ז, שיחול ביום שישי, 11 בספטמבר 2026, הפער בולט במיוחד: זמן הדלקת הנרות בחיפה מופיע בשעה 18:21, בעוד שבחדרה ובאור עקיבא הזמן הוא 18:32 הבדל של 11 דקות.

במועצה הדתית מבקשים אפוא מהציבור לשים לב למקור החישוב של לוחות השנה ולהכיר את הזמנים הרלוונטיים למקום מגוריו.