יש יצירות שנכתבות מתוך השראה רגעית, ויש יצירות שנולדות מתוך כאב קיומי מזוקק. השיר "עוד עם ישראל חי", שכתב והלחין היוצר מאיר גאוי מאור עקיבא בביצוע להקת "דורות", שייך לזן השני – אלה הנכנסים ישר אל תוך הלב והזיכרון הלאומי.

גאוי אינו מביט על המציאות הישראלית ממגדל שן. הכאב וההלם של בוקר 7 באוקטובר עדיין עומדים לנגד עיניו. הוא אינו מנסה לטשטש את הצלקות, אינו מבקש מאיתנו לשכוח, ואינו מציע נחמות שווא. להפך: הוא מיישיר מבט אל האובדן, אל המשפחות שנשברו, אל הלחימה העיקשת של החיילים והאזרחים, ואל המכה הקשה שידעה המדינה – ומתוכה מניף אמירה אחת, פשוטה ונצחית: עם ישראל חי.

השחר שלאחר החושך: בין שבר להתעלות

7 באוקטובר שינה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מביטים על השחר. זה היה בוקר שבו השמש זרחה כמו בכל יום, אך עבור עם שלם – דבר כבר לא חזר להיות כשהיה. בתוך שעות ספורות התגלו ממדי האסון, והבנו שאנו ניצבים בפני רגע מעצב בהיסטוריה שלנו.

אך לצד הפחד וההלם, התגלה גם אור אדיר:

• ערבות הדדית כעובדה בשטח: אזרחים וחיילים קפצו לתוך האש בתנאים בלתי אפשריים כדי להציל חיים.

• בית פתוח ורוח נתינה: משפחות אירחו מפונים, תרמו, בישלו, אספו ציוד והתייצבו זה לצד זה ללא שהוי.

• אחדות בתוך השכול: אנשים שמעולם לא נפגשו עמדו יחד, התפללו, בכו והחזיקו את החברה הישראלית.

האמירה העתיקה "כל ישראל ערבים זה לזה" חדלה מלהיות סיסמה בספרים – היא הפכה למציאות חיים יומיומית.

"כי העם הזה פשוט / לעולם הוא לא ימות
גם אם כואב לו עד בלי די / לעד הוא עם ישראל חי"
(מתוך פזמון השיר)

לזכור, להתאבל – ולבחור בחיים

היסטוריית העם היהודי רצופה בניסיונות להשמידנו – משישה מיליון הנספים בשואה ועד לדורות של נרדפים. ובכל פעם, מתוך החורבן, הגיעה התקומה.

מאיר גאוי תופס ביצירתו את המורכבות הזו בדיוק: השחר אינו מוחק את הלילה, אלא מוכיח שהוא לא נמשך לנצח. האבל והכאב של המשפחות השכולות, הפצועים והפדויים אינם נעלמים – אך העם הזה למד לאורך הדורות לשאת צלקות עמוקות בלב, ועדיין ללכת זקוף.

אפשר לבכות – ועדיין להאמין.
אפשר להתאבל – ועדיין לבנות.
אפשר לזכור את החושך – ועדיין לחכות לשחר.

צפו בקליפ השיר: "עוד עם ישראל חי"

מילות השיר: "עוד עם ישראל חי"

מילים ולחן: מאיר גאוי | ביצוע: להקת דורות

עַם רָדוּף הוֹלֵךְ זָקוּף
גַּם שֶׁמְּדַמֵּם בַּגּוּף
עַם נִרְדָּף תֵּדַע תָּמִיד
לֹא יַצְלִיחוּ לְהַשְׁמִיד

עַם מוּכֶה יוֹדֵעַ שֶׁ...
גַּם שֶׁהַמַּצָּב קָשֶׁה
לְעוֹלָם הוּא לֹא נִשְׁבָּר

פזמון:
כִּי הָעַם הַזֶּה פָּשׁוּט
לְעוֹלָם הוּא לֹא יָמוּת
גַּם אִם כּוֹאֵב לוֹ עַד בְּלִי דַּי
לָעַד הוּא עַם יִשְׂרָאֵל חַי

עַם רָווּי בְּנִסָּיוֹן
עִם צַלָּקוֹת שֶׁל שֵׁשׁ מִילְיוֹן
גַּם אִם כֻּלָּם יִהְיוּ נֶגְדּוֹ
לֹא יוּכְלוּ לְהַשְׁמִידוֹ

עַם שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר
מְנַסִּים אוֹתוֹ לִגְמֹר
לַעֲזָאזֵל רוֹצִים לִזְרֹק
אַךְ הָעַם הַזֶּה חָזָק

גַּם אִם מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא נֶחְנָק
עַם יָחִיד וּמְיֻחָד
עַם אֱלֹקִים אֶחָד

לְחַיֵּי הָעַם הַזֶּה כַּמָּה טוֹב שֶׁהוּא כָּזֶה
עֲרֵבִים מִכֻּלָּנוּ זֶה לָזֶה.

תשובתו של היוצר מאור עקיבא היא התשובה של עם ישראל כולו למי שביקשו לשבור אותו: לא נשכח ולא נסלח אך נמשיך לחיות, לבנות, לאהוב ולהיות יחד.