קיסריה בדרך לקלפי

לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, חוזרת קיסריה למוקד ההתעניינות הפוליטית. בבחירות הקודמות קיבלה יש עתיד 38.38% מהקולות ביישוב, הליכוד הגיע למקום השני עם 25.07%, והמחנה הממלכתי רשם 15.81%. אלא שמאז השתנתה המפה הפוליטית: מפלגות התאחדו, אחרות שינו את מסגרת פעילותן, ורשימות חדשות מבקשות לזכות באמון הציבור. על פי משאל הקיסרון־ניוז, מסתמנת התחזקות של גוש הימין לעומת מערכת הבחירות הקודמת. האם הנתונים בקלפיות יאשרו את המגמה?

קיסריה במספרים: מה באמת קרה בבחירות הקודמות?

כדי להבין את מערכת הבחירות הנוכחית, צריך לחזור לנתוני האמת של ועדת הבחירות המרכזית משתי מערכות הבחירות האחרונות: מרץ 2021 ונובמבר 2022.

הנתונים מלמדים כי קיסריה הציגה בשתי המערכות יתרון ברור ליש עתיד, אך גם התחזקות של הליכוד בבחירות 2022. במקביל, מפלגות אחרות איבדו חלק ניכר מכוחן, ואחרות נעלמו מהזירה במתכונת שבה התמודדו קודם לכן.

נתוני ההצבעה בקיסריה: 2021 לעומת 2022

נתון
בחירות 2021
בחירות 2022




בעלי זכות בחירה
5,162
5,448


מספר המצביעים
3,311
3,457


שיעור ההצבעה
64.14%
63.45%


קולות כשרים
3,294
3,447


קולות פסולים
17
10

מקור: תוצאות האמת של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־24 ולכנסת ה־25.

המספרים מצביעים על גידול של 286 בעלי זכות בחירה בין שתי מערכות הבחירות, עלייה של כ־5.54%.

מספר המצביעים בפועל עלה ב־146, אולם שיעור ההצבעה ירד מ־64.14% ל־63.45% — ירידה של 0.69 נקודות אחוז.

במילים אחרות: בבחירות 2022 הצביעו בקיסריה יותר אנשים במספרים מוחלטים, אבל שיעור ההשתתפות מתוך כלל בעלי זכות הבחירה היה מעט נמוך יותר.

חשוב להדגיש: נתוני בעלי זכות הבחירה לשנת 2026 בקיסריה לא אותרו במקורות הרשמיים הפתוחים שנבדקו לצורך הכתבה. לכן, אין בסיס מאומת לקבוע כאן מספר מדויק לשנה הנוכחית.

לשם השוואה, ברמה הארצית עומד מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות 2026 על 7,331,981, לעומת 6,788,804 בבחירות 2022 — גידול של 543,177 בעלי זכות בחירה, כ־8%. נתון זה מתייחס לכל הארץ, ולא לקיסריה בלבד.

הבחירות הקודמות: יש עתיד בראש, הליכוד מתחזק

בבחירות לכנסת ה־25, שנערכו ב־1 בנובמבר 2022, הצביעו בקיסריה 3,457 בעלי זכות בחירה. 3,447 מהקולות היו כשרים.

התוצאה הציבה את יש עתיד במקום הראשון בפער משמעותי, כאשר הליכוד התבסס במקום השני והמחנה הממלכתי דורג שלישי.

כך הצביעו תושבי קיסריה בבחירות 2022

מפלגה
מספר קולות
שיעור מהקולות הכשרים




יש עתיד
1,323
38.38%


הליכוד
864
25.07%


המחנה הממלכתי
545
15.81%


הציונות הדתית ועוצמה יהודית
158
4.58%


מרצ
154
4.47%


מפלגת העבודה
147
4.26%


ישראל ביתנו
107
3.10%


ש״ס
47
1.36%


הבית היהודי
23
0.67%


באומץ בשבילך
18
0.52%


יהדות התורה
16
0.46%

יתר הרשימות קיבלו יחד 45 קולות? לא: על פי חישוב מסך הקולות הכשרים, יתר הרשימות קיבלו יחד 61 קולות.

הנתונים מבוססים על תוצאות האמת הרשמיות של ועדת הבחירות המרכזית.

התמונה ברורה: שלוש הרשימות המובילות — יש עתיד, הליכוד והמחנה הממלכתי — גרפו יחד 2,732 קולות, כ־79.3% מכלל הקולות הכשרים ביישוב.

יתר הקולות התחלקו בין מפלגות קטנות יותר, ובהן הציונות הדתית, מרצ, העבודה וישראל ביתנו.

אלא שמבט מעמיק יותר בנתונים חושף גם שינוי משמעותי בין מערכות הבחירות.

מ־26.62% ל־38.38%: הזינוק של יש עתיד

בבחירות 2021 קיבלה יש עתיד 877 קולות בקיסריה, שהיוו 26.62% מהקולות הכשרים.

שנה וחצי לאחר מכן, בבחירות 2022, קיבלה המפלגה 1,323 קולות — 38.38%.

מדובר בתוספת של 446 קולות ובעלייה של 11.76 נקודות אחוז.

הליכוד, מצדו, עלה מ־736 קולות ב־2021 ל־864 קולות ב־2022. שיעור התמיכה במפלגה גדל מ־22.34% ל־25.07%.

גם כאן מדובר בהתחזקות ברורה, אם כי מתונה יותר מזו שנרשמה אצל יש עתיד.

מנגד, מרצ ירדה מ־269 קולות ב־2021 ל־154 ב־2022, ומפלגת העבודה ירדה מ־253 ל־147.

המחנה הממלכתי, שקיבל 545 קולות ב־2022, אינו זהה מבחינה מפלגתית לכחול לבן שהתמודדה ב־2021. לכן אין לייחס את מלוא ההבדל בין תוצאות שתי הרשימות לשינוי בהעדפות הבוחרים בלבד.

הנתונים ממחישים מדוע חשוב לבחון לא רק את מספר הקולות של כל מפלגה, אלא גם את השינויים במבנה המערכת הפוליטית בין מערכת בחירות אחת לאחרת.

2026: מפה פוליטית חדשה, שמות חדשים ובריתות אחרות

מערכת הבחירות הנוכחית אינה העתק של מערכת הבחירות הקודמת.

מאז 2022 השתנתה מפת המפלגות בישראל באופן משמעותי. חלק מהרשימות שהתמודדו בבחירות הקודמות אינן מתמודדות הפעם באותו שם או במסגרת עצמאית, ואחרות מבקשות להציג לציבור מסגרת פוליטית חדשה.

בין השינויים הבולטים נמצאים איחוד העבודה ומרצ במסגרת הדמוקרטים, הקמת רשימות חדשות ובראשן מסגרות בהובלת נפתלי בנט וגדי איזנקוט, וכן התארגנויות משותפות נוספות.

גם כחול לבן, שהתמודדה בבחירות 2022 וזכתה אז ל־545 קולות בקיסריה במסגרת המחנה הממלכתי, הודיעה כי לא תתמודד בבחירות הנוכחיות לאחר פרישת מועמדיה.

לשינויים הללו עשויה להיות משמעות מיוחדת ביישוב שבו כמה מפלגות מרכזיות ריכזו בבחירות הקודמות חלק גדול מהקולות.

כאשר מפלגה מתאחדת עם מפלגה אחרת, כאשר מסגרת ותיקה נעלמת וכאשר רשימה חדשה נכנסת לתמונה, לא ניתן להניח שהמצביעים יישארו בהכרח באותו מחנה.

חלקם עשויים להמשיך לתמוך במסגרת החדשה של מפלגתם הקודמת; אחרים עשויים לבחור ברשימה אחרת לחלוטין.

לכן, השאלה המעניינת בקיסריה אינה רק איזו מפלגה תקבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, אלא גם כיצד יתפלגו הקולות בין המסגרות החדשות והאם השינויים הפוליטיים הארציים יבואו לידי ביטוי גם בקלפיות המקומיות.

משאל הקיסרון־ניוז: האם הימין מתחזק בקיסריה?

לצד הנתונים הרשמיים ממערכות הבחירות הקודמות, במשאל הקיסרון־ניוז מסתמנת מגמה של התחזקות גוש הימין לעומת הבחירות הקודמות.

אם המגמה אכן תבוא לידי ביטוי בתוצאות האמת, היא עשויה להצביע על שינוי במאזן הכוחות המקומי ועל תמונה שונה מזו שהתקבלה בבחירות 2022, שבהן יש עתיד הובילה בפער ניכר והליכוד דורג שני.

עם זאת, יש להבחין בין התרשמות ממשאל לבין ממצאים מבוססים של סקר מייצג. ללא פרסום של גודל המדגם, שיטת איסוף התשובות, מועד ביצוע המשאל והרכב המשתתפים, אין אפשרות לקבוע את היקף ההתחזקות או להסיק ממנה על כלל בעלי זכות הבחירה בקיסריה.

במילים אחרות, מדובר בסימן אפשרי לשינוי במגמה — לא בתוצאה שכבר הוכרעה.

יום הבחירות ותוצאות האמת הם שיבהירו אם התחזית משקפת שינוי רחב יותר בהעדפות התושבים או שמא מדובר במגמה מוגבלת בקרב משתתפי המשאל.

לא רק מי ינצח: גם אחוז ההצבעה עשוי להכריע

נתון נוסף שראוי לשים אליו לב הוא שיעור ההצבעה.

בבחירות 2022 עמד שיעור ההצבעה בקיסריה על 63.45%, לעומת 64.14% בבחירות 2021.

המשמעות היא שכשליש מבעלי זכות הבחירה לא הצביעו ביישוב בבחירות הקודמות.

הצבעה של חלק ניכר מהתושבים שלא השתתפו בעבר עשויה לשנות את חלוקת הקולות בין המפלגות. גם שינוי קטן בשיעור ההשתתפות עשוי להשפיע על התמונה המקומית, במיוחד כאשר מפלגות מתחרות על קהל בוחרים משותף.

במקביל, יש לזכור כי נתוני ההצבעה היישוביים אינם כוללים קולות במעטפות כפולות המשויכים בספירה הארצית בנפרד, ולכן אין להשוות אותם ישירות לשיעור ההצבעה הארצי בלי להביא בחשבון את ההבדל בשיטת הספירה.

השורה התחתונה: קיסריה לפני מבחן פוליטי חדש

לקראת הבחירות לכנסת ה־26, קיסריה מגיעה עם היסטוריה אלקטורלית ברורה, אך גם עם סימני שאלה משמעותיים.

ב־2022 הובילה יש עתיד עם 38.38% מהקולות, הליכוד קיבל 25.07% והמחנה הממלכתי זכה ב־15.81%. שיעור ההצבעה עמד על 63.45%, ומספר בעלי זכות הבחירה היה 5,448.

מאז השתנתה המפה הפוליטית: מפלגות התאחדו, רשימות חדשות נכנסו לזירה וחלק מהמסגרות שהשתתפו בבחירות הקודמות אינן מתמודדות הפעם באותה מתכונת.

על פי משאל הקיסרון־ניוז, מסתמנת התחזקות של גוש הימין. האם זו אכן המגמה בקרב כלל תושבי קיסריה? האם מפלגות חדשות יצליחו למשוך אליהן מצביעים, והאם שיעור ההצבעה יעלה או יוסיף לרדת?

התשובות יתקבלו בקלפיות.

הנתונים ההיסטוריים בכתבה מבוססים על תוצאות האמת של ועדת הבחירות המרכזית. נתון בעלי זכות הבחירה בקיסריה לשנת 2026 לא אומת במקורות הפתוחים שנבדקו, ומשאל הקיסרון־ניוז מוצג בנפרד מנתוני הבחירות הרשמיים.