בפוסט נוסטלגי ומרגש שפורסם בעמוד הפייסבוק הרשמי של מ.כ. אור עקיבא, חזרו חברי המועדון אל ימי הזוהר של הכדורגל המקומי בשנות ה-80 ימים שבהם המגרש העירוני היה מוקד העלייה לרגל של תושבי העיר, והמשחקים בשבת בבוקר היו הרבה מעבר לספורט הם היו חגיגה קהילתית של ממש.

במרכז המחווה עומד דוד עמוס, מי שנחשב במשך שנים לאחד השוערים המזוהים ביותר עם הכדורגל באור עקיבא. למרות מבנה גופו הצנוע, הוא נודע באומץ יוצא דופן, בזינוקים מרשימים וביכולת נדירה לעצור מצבי אחד על אחד. חבריו מספרים כי בין הקורות הוא היה "חתול", כזה שלא פחד משום אתגר ותמיד העניק לקבוצתו תחושת ביטחון.

במועדון הזכירו כי מדובר בתקופה אחרת תקופה שבה שחקנים עלו למגרש מתוך אהבה טהורה למשחק, לגאוות העיר ולסמל שעל החולצה, הרבה לפני הכסף הגדול והפרסום. גם כשעבד בעבודה פיזית קשה, דוד מעולם לא ויתר על אימון או משחק, והמשיך לייצג את המועדון במסירות ובאהבה אין-סופית.

אולם מעבר ליכולותיו הספורטיביות, במ.כ. אור עקיבא ביקשו להדגיש דווקא את אישיותו של עמוס אדם אהוב, איש משפחה, אבא וסבא למופת, בעל מקצוע מוערך ופטריוט אמיתי של העיר, שזכה להערכה רבה מצד חבריו למגרש ומחוצה לו.

בפוסט המרגש נכתב כי דוד עמוס הוא הרבה יותר משחקן עבר הוא סמל לתקופה של ערכים, חברות, מחויבות ואהבת העיר, דמות שרבים מבני הדור ההוא עדיין מתרפקים על זיכרונותיה בגאווה ובהתרגשות.

המחווה שפרסם המועדון זכתה לתגובות חמות מצד תושבים ואוהדי כדורגל ותיקים, שהצטרפו לברכות ולמילות ההערכה, והזכירו כי יש אנשים שהשפעתם על קהילה שלמה אינה נמדדת רק בהצלחות על כר הדשא אלא במורשת שהם משאירים אחריהם.

אין ספק שדוד עמוס, "השוער מיפן", הוא אחד מאותם אנשים. עבור רבים באור עקיבא, הוא יישאר לנצח סמל של דור אחר דור של נאמנות, צניעות, הקרבה ואהבה אמיתית למשחק ולעיר.