הקרדיט שהצית את העימות: אנקונינה תקף אלקובי השיב והבהיר: "אני אמשיך לעבוד"

סערה פוליטית התפתחה באור עקיבא בעקבות חנוכת "בית אופק" לאזרח הוותיק במתחם היכל התרבות. במוקד עומדת שאלת הקרדיט על הפרויקט מי קידם אותו, מי סייע בהשלמתו ומי רשאי לזקוף לזכותו את התוצאה הסופית.

חבר מועצת העיר וראש העיר לשעבר, אלי אנקונינה, פרסם פוסט חריף שבו טען כי התקציב הייעודי לשיפוץ המקום הושג בתקופת כהונתו, וכי בהמשך נדרשה עבודה משמעותית כדי להביא את הפרויקט להשלמתו. לדבריו, יו"ר עמותת מרכז יום לקשיש, גבי דהן, היה בין מי שפעלו רבות לקידום השלמת הפרויקט.

אנקונינה הפנה את עיקר ביקורתו כלפי המשנה לראש העיר ומחזיק תיק האזרחים הוותיקים, רון אלקובי, וטען כי במהלך הטקס הוצגה מעורבותו בפרויקט באופן שאינו משקף, לטענתו, את השתלשלות האירועים.

אלא שאלקובי בחר שלא להיכנס לוויכוח על בעלות היסטורית בפרויקט, אלא להדגיש את האחריות המוטלת על נבחר ציבור בזמן שהוא מחזיק בתיק העירוני.

"יש מי שעוסק בעשייה, ויש מי שעדיין עסוק בשאלה למי מגיע הקרדיט", כתב אלקובי בפתח תגובתו.

אלקובי ציין כי הוא מכיר בכך שעבודה שנעשתה בעבר ראויה להערכה, אך לדבריו, תפקידו של נבחר ציבור הוא לוודא שפרויקטים יוצאים לפועל, שהבעיות מטופלות ושבסופו של דבר התושבים מקבלים את השירות והמענה שהובטח להם.

"אני מוקיר כל אדם שפעל בעבר למען הפרויקט", כתב, והוסיף כי מאז שקיבל את האחריות על תחום האזרחים הוותיקים הוא פועל לקידום יוזמות, פתרון בעיות והשלמת משימות.

בהמשך התייחס אלקובי גם לטענה שלפיה מדובר במאבק אישי על קרדיט. לדבריו, הציבור המקומי יודע להבחין בין מי שפועל בשטח לבין מי שמבקש לייצר כותרות סביב הפעילות הציבורית.

התגובה של אלקובי לא הסתפקה רק בסוגיית בית אופק. הוא מתח ביקורת רחבה יותר על מה שכינה "הפוליטיקה של פעם" מאבקים אישיים, חשבונות וקרבות על קרדיט והבהיר כי בכוונתו להתמקד בעבודה במסגרת התפקידים שקיבל על עצמו.

"אני לא מתכוון להיגרר לפוליטיקה של פעם", כתב אלקובי. "אני גאה לייצג פוליטיקה אחרת. צעירה, דינמית, עניינית ואחראית".

העימות הנוכחי ממחיש כיצד גם פרויקט שמטרתו להעניק מענה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעיר עלול להפוך לזירה פוליטית. בעוד אנקונינה מבקש להדגיש את מקורות התקציב ואת מי שפעלו בתחילת הדרך, אלקובי מבקש למקד את השיח בתוצאה ובאחריות של מי שמחזיק כיום בתיק.

ובסופו של דבר, מעבר לשאלת הקרדיט הפוליטית, המבחן האמיתי של "בית אופק" יהיה באופן שבו המקום יפעל עבור גמלאי העיר ובשירותים שיינתנו להם לאורך זמן.

אלקובי, מצדו, סיכם את תגובתו במסר חד: "הציבור לא יזכור מי דרש יותר קרדיט. הוא יזכור מי היה שם, מי עבד ומי הביא תוצאות".

הפוסט של אנקונינה במלואו

לצבוע בנוצות לא לו: כך ניכס לעצמו חבר המועצה רון אלקובי הישגים של אחרים על חשבון גמלאי אור עקיבא

מבט נוקב על צביעות פוליטית וקרדיט מזויף בטקס חנוכת "בית אופק" לאזרח הוותיק

מאת: אלי אנקונינה, ראש העיר לשעבר

יש רגעים שבהם השתיקה אינה רשות, אלא חטא ציבורי. כמ מי שכיהן כראש העיר אור עקיבא בקדנציה האחרונה וליווה מקרוב את צרכיהם של תושביה היקרים והוותיקים, קיוויתי שחנוכת "בית אופק לאזרח הוותיק" במתחם היכל התרבות תהיה חגיגה טהורה של עשייה למען הקהילה. אולם המציאות בטקס הוכיחה פעם נוספת כיצד יש מי שמוכנים לדחוף מרפקים לקדמת הבמה, לנאום באזני הציבור, ולנכס לעצמם הישגים שאין בינם לבין המציאות דבר וחצי דבר.

האמת מאחורי התקציב: הבטחות שהופרו

נחזור לרגע אל נקודת המוצא של הפרויקט החשוב הזה. את התקציב הייעודי לשיפוץ בית האופק לאזרח הוותיק השגתי בעמדי כראש העיר. המטרה הייתה ברורה וחדה: ליצור מקלט של כבוד, חמימות ופעילות לגימלאי העיר. התכנון המקורי התבסס על ההנחה המוצקה שעיריית אור עקיבא תבצע את ההשלמה התקציבית הנדרשת לסיום העבודות במלואן. בפועל? זה לא קרה.

העירייה התקפלה מהמחויבות שלה, והותירה את עמותת מרכז יום לקשיש לבד במערכה, תחת נטל כספי כבד מנשוא. מי שנשא בנטל, דאג, הזיע והשקיע את כל כולו כדי שהפרויקט הזה יגיע לקו הגמר היה יו"ר העמותה, מר גבי דהן. גבי השקיע מזמנו הפרטי ימים כלילות, ללא תמורה וללא פשרות, מתוך שליחות אמיתית ודאגה עמוקה לכך שיהיה בית אמיתי וראוי לגמלאי העיר.

לא יעלה על הדעת שחבר מועצת העיר ומחזיק תיק הגמלאים רון אלקובי, יעלה על במה אחת בטקס החגיגי, יישא נאום מתלהב, ויעלה על נס את "תרומתו" כביכול לשיפוץ בזמן שבפועל לא תרם מאומה לפרויקט. אי אפשר להתפאר בנוצות לא לו.

חובה מוסרית ליידע את הציבור

יש לי חובה מוסרית עמוקה כלפי תושבי אור עקיבא ובמיוחד כלפי האזרחים הוותיקים שלנו, לומר את האמת בקול ברור וצלול. הציבור זכאי לדעת מי באמת עבד בשבילו ומי באמת נתן את הנשמה, ומי הגיע רק לרגע גזרת הסרט כדי לגזור קופון פוליטי זול. האמת היא שרון אלקובי לא יכול לעלות על הבמה ולספר לציבור כמה הוא תרם, שעה שכל פועלו התמצה בעמידה מן הצד בזמן שאחרים קרעו את הים.

פרויקט לרווחת גמלאי העיר אינו לוח מודעות לפוליטיקאים שמחפשים יחסי ציבור קלים. העשייה האמיתית רשומה על שמם של אנשים עתירי פועל כמו גבי דהן, ושל אותם שותפים לדרך שנלחמו כדי שהתקציב יגיע ליעדו מלכתחילה. הציבור באור עקיבא חכם מספיק כדי לראות מי פועל באמת מתוך אהבה אמיתית לקהילה, ומי מגיע רק לתמונה.

כתבה זו נכתבה והובאה לידיעת הציבור על ידי אלי אנקונינה, ראש העיר לשעבר, מתוך מחויבות מוחלטת לאמת הציבורית.

התגובה של אלקובי במלואה

יש מי שעוסק בעשייה, ויש מי שעדיין עסוק בשאלה למי מגיע הקרדיט.

קראתי את הדברים שפורסמו, ולמען האמת בעיקר הצטערתי.

פרויקט עירוני למען האזרחים הוותיקים אינו רכושו הפרטי של פוליטיקאי כזה או אחר. תקציבים עירוניים אינם רשומים בטאבו על שמו של איש ציבור, והעשייה למען התושבים בוודאי שאינה אמורה להפוך לתחרות ילדותית על תמונות, כותרות וקרדיטים.

מיום שקיבלתי על עצמי את האחריות על תחום האזרחים הוותיקים, אני פועל במרץ, בנחישות ובמסירות כדי לקדם יוזמות, לפתור בעיות, להשלים את הנדרש ולהביא תוצאות. כך עשיתי וכך אמשיך לעשות.

אני מוקיר כל אדם שפעל בעבר למען הפרויקט, וככל שנעשתה עבודה טובה לפניי, היא בהחלט ראויה להערכה. אבל תפקידו של נבחר ציבור אינו להקים לעצמו אנדרטה על כל תקציב שקודם בתקופתו. תפקידו לוודא שהפרויקט יוצא לפועל, שהעבודות מסתיימות ושהתושב מקבל בסופו של דבר את מה שמגיע לו.

הניסיון להפוך עשייה ברוכה למאבק על קרדיטים הוא בדיוק הפוליטיקה שהציבור כבר מאס בה. תושבי אור עקיבא חכמים. הם יודעים היטב להבחין בין מי שנמצא בשטח, עובד ופועל למענם, לבין מי שמנסה לייצר לעצמו כותרת באמצעות השמצת אחרים.

דווקא בחודש אלול, חודש של חשבון נפש, רחמים וסליחות, הייתי מצפה מכולנו לעסוק קצת יותר באחדות, באהבת חינם ובעשיית טוב, וקצת פחות ברכילות, בהשמצות ובמלחמות אגו. וכאשר אדם חובש כיפה ומתיימר לדבר בשם ערכי התורה והמסורת, הציפייה הזאת מקבלת משנה תוקף. כיפה אינה רק סמל שחובשים על הראש. הערכים שהיא מייצגת צריכים לבוא לידי ביטוי גם בדרך שבה אנו נוהגים באחרים.

ולמי שבכל זאת מתעקש לעסוק בי, יש לי עצה פשוטה: במקום לספור לי תמונות וקרדיטים, כדאי להתחיל להגיע לישיבות מועצת העיר, לעבוד, להשתתף ולייצג באמת את הציבור ששלח אותנו לכאן.

הניסיונות לפגוע בעשייה שלי למען האזרחים הוותיקים, הצעירים וכלל תושבי העיר באמצעות סיפורי מעשיות ורכילות זולה לא צלחו בעבר, וגם הפעם לא יצלחו.

הציבור רואה. הציבור זוכר. ובעיקר, הציבור יודע היטב מי עובד למענו ומי נזכר בו בעיקר כשיש הזדמנות לייצר כותרת.

אני לא מתכוון להיגרר לפוליטיקה של פעם. פוליטיקה של פירוד, חשבונות אישיים ומלחמות אגו שאין בינן לבין טובת הציבור דבר.

אני גאה לייצג פוליטיקה אחרת. צעירה, דינמית, עניינית ואחראית. פוליטיקה שמעמידה את התושב במרכז, מכבדת אותו ומבינה שהכבוד האמיתי אינו שייך לנבחר הציבור, אלא לציבור שאותו נבחרנו לשרת.

אפשר להמשיך לכתוב פוסטים, לספור קרדיטים ולנסות לייצר סערות בכוס מים.

אני אמשיך לעבוד.

כי בסופו של דבר, הציבור לא יזכור מי דרש יותר קרדיט. הוא יזכור מי היה שם, מי עבד ומי הביא תוצאות.

שלכם ולמענכם תמיד,

רון אלקובי - המשנה לראש העיר

מחזיק תיק האזרחים הוותיקים ותיק הצעירים.