מאת: הרב יוסף בלנרו

הנה בפרשתינו פרשת נח כתוב ויום ולילה לא ישבותו.

ובגמרא בסנהדרין למדו מפסוק זה שאסור לבן נח לשבות ממלאכה ביום השבת.

הנה בגמרא במסכת קידושין דף פ"ב ע"א איתא דקיים אברהם אבינו את כל התורה עד שלא ניתנה שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי".

ובגמרא במסכת יומא דף כ"ח ע"ב מבואר דקיים אפילו מצוות דרבנן כגון עירובי תבשילין, שנאמר תורותי לשון רבים אחד תורה שבכתב ואחד תורה שבעל פה.

ולא רק אברהם אבינו אלא האבות כולם וכמבואר במדרש רבה פרשת וישלח על הפסוק "ויחן את פני העיר" שנכנס יעקב אבינו עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין, הדא אמרת ששמר יעקב את השבת קודם שניתנה, וכך מבואר במדרש פרשת מקץ שאף יוסף שמר את השבת.

הנה בספר פרשת דרכים דן באריכות אם קודם מתן תורה היה לאבות דין בני נח, או דין ישראל מאחר שקיימו את התורה.

והביא בזה מחלוקת הראשונים.

והנה לשיטות שהאבות והשבטים לפני מתן תורה דין בני נח להם על אף שקיימו את התורה א"כ היאך שמרו את השבת הרי איסור הוא לבן נח לשמור את השבת.

בספר פרשת דרכים זוטא כתב לתרץ דמפאת האיסור לבן נח לשמור שבת האבות והשבטים עשו מלאכה אחת בשבת בכדי לא לעבור על איסור שמירת השבת לבן נח.

וא"כ מצד היותם בני נח לא נחשב להם ששמרו את השבת כיון שעשו מלאכה אחת, ובדיני ישראל מלאכה זו שעשו נחשבת למלאכה שאינה צריכה לגופה, כיון שלא היו צריכים לגוף המלאכה אלא עשו את המלאכה רק כדי לא לעבור על האיסור של שמירת השבת לבני נח.

ובבנין ציון לבעל הערוך לנר ח"א סימן קכ"ו כתב ליישבשהאבות עשו מלאכה בחצי שיעור שלדעת הרמב"ם העושה מלאכה בחצי שיעור אינו עובר על איסור תורה אלא על איסור דרבנן וכל זה לגבי ישראל אולם לגבי בן נח נחשב שעשה מלאכה.

ולתירוצים אלו יוצא שהאבות עשו מלאכה אחת שהיא באיסור דרבנן בדיני ישראל.

ובפנים יפות פרשת נח כתב ליישב שיש חילוק בין ישראל לבן נח, שבדיני ישראל היום הולך אחר הלילה שנאמר "ויהי ערב ויהי בוקר, ובדיני נח הלילה הולך אחר היום שנאמר ויום ולילה לא ישבותו שקודם היום ולאחר מכן הלילה.

ולפי זה האיסור לנכרי לשבות בשבת הוא ביום השבת ובלילה שאחריו, אולם אם שבת כדיני ישראל בליל שבת וביום שאחריו שהוא השבת אין בזה איסור.

ותירוץ זה קשה שהרי הפסוק ויהי ערב ויהי בוקר נאמר במעשה בראשית קודם מתן תורה ולכאורה הוא אף לבני נח.

ועוד שבכמה מקומות היום קדם ללילה בפסוק, וכגון "והגית בו יומם ולילה", "אם לא בריתי יומם ולילה", ועוד.

ובחידושי המהר"ם שי"ק במסכת סנהדרין דף נ"ח ע"ב הביא בשם רבו החתם סופר וכך כתב בשו"ת המהר"ם שי"ק או"ח סימן קמ"ה, שהאבות והשבטים יצאו לרשות הרבים לבושים בציצית, שבדיני ישראל נחשב לבגד ולא למשא, ובדיני נח הוי משא כיון שאינם מחוייבים בציצית, ונמצא שאינם שומרים את השבת ולא עוברים על איסור שמירת השבת לבן נח.

שבת שלום ומבורך!

לע"נ מו"ר הגר"ע יוסף זצוק"ל שבשבוע זה חל פקידת שנתו.